שחיקה מאפליקציות דייטינג: הסימנים, ומה עושים במקום

זה מתחיל בקטן. אתם פותחים את האפליקציה בלי לחשוב, כמו שבודקים את מזג האוויר. מחליקים כמה דקות, לא באמת מסתכלים. מקבלים הודעה ולא עונים, כי אין כוח לעוד "היי, מה נשמע". ואז אתם מוחקים את האפליקציה, ומורידים אותה שוב שבוע אחרי.

אם זה אתם, יש לזה שם: שחיקה. וזה קורה להרבה אנשים.

הסימנים

• אתם עוברים על פרופילים בלי באמת להסתכל. היד זזה לפני שהספקתם להחליט.
• שיחות מרגישות כמו ראיון עבודה. איפה גרים, מה עושים, כמה זמן לבד. אותן שאלות, אותן תשובות.
• אתם לא זוכרים עם מי דיברתם על מה. הכול מתערבב.
• כל דייט מרגיש כמו מבחן. במקום להתרגש, אתם מתכוננים לאכזבה.
• אתם מרגישים פחות טוב עם עצמכם אחרי. זה הסימן הכי חשוב לשים לב אליו.

למה זה קורה

אפליקציות הן כלי מצוין להכיר הרבה אנשים מהר. הבעיה מתחילה כשהכול נשאר רק בטלפון. כשכל הקשר הוא טקסט ותמונות, קשה לדעת מה אמיתי. ואחרי עשרות שיחות שלא הובילו לשום מקום, הגוף לומד שאין טעם להתרגש.

הבעיה היא כמה זמן עובר בין הרגע שמישהו מעניין אתכם לבין הרגע שאתם באמת פוגשים אותו.

מה עושים במקום

לקחת הפסקה בלי אשמה. שבוע, חודש, כמה שצריך. האפליקציה לא תברח.

לצאת מהמסך מהר יותר. אם מישהו מעניין אתכם, תציעו להיפגש אחרי כמה הודעות, לא אחרי שבועיים.

לנסות מפגשים בקבוצה. פחות לחץ מדייט אחד על אחד, ואם אין חיבור, יש עוד אנשים בחדר.

לחזור למה שכיף לכם. תחביבים, חוגים, אירועים. אנשים שמכירים במקום שבו הם נהנים מגיעים לשיחה במצב רוח הרבה יותר טוב.

ואצלנו?

ב-inperson גם עוברים על אנשים באפליקציה, אבל המטרה אחרת: לסמן את מי שבא לכם לפגוש באירוע. לא צריך לנהל שיחה מראש. אתם נכנסים כשיש באירוע מישהו שסימנתם ומישהו שסימן אתכם. משם זה ערב עם מארחת, עם עוד אנשים, ועם מישהו שכבר רציתם להכיר.

הטלפון טוב בשביל לסמן. הערב עצמו קורה בחוץ.

אם אתם שחוקים, אל תוותרו על אנשים חדשים. תשנו את הדרך.